מפעלי ברודני בע"מ ואח' נ' עיריית נצרת עילית

ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בנצרת, {כב' השופטת ל. יונג-גפר}, מיום 25/09/11, בר"ש 2054-09-11

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת בית המשפט השלום בנצרת, מיום 25/09/11, במסגרתה ניתן צו סגירה לאולם אירועים המכונה "אולמי גראנד פאלאס" בנצרת עילית, בהתאם לסמכות המוקנית בסעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק").

2.הצו ניתן בעקבות בקשה שהגישה המשיבה יחד עם כתב אישום, המייחס למערערים עבירה של ניהול עסק ללא רישיון.

3.אין חולק, כי המערערים מפעילים באזור התעשייה ג' בנצרת עילית, אולם אירועים, (להלן: "העסק"), מבלי שקיבלו היתר כדין להפעלתו.

4.המחלוקת הינה בשאלה, האם מתמלאים במקרה זה התנאים המצדיקים מתן צו בטרם הרשעה, למניעת המשך הפעלתו של העסק.

5.בית המשפט קמא עמד בהרחבה על השתלשלות העניינים, אליה אתייחס בהמשך, וקבע כי בשים לב למהות העסק, שתכליתו לארח קבוצות גדולות של אנשים יחד, הרי המשך פעילותו מסכן את הציבור ופוגע בו, במידה המצדיקה היענות לבקשה.

נימוקי הערעור:

6.את נימוקי הערעור ניתן לחלק לשניים: המערערים קובלים על אופן קבלת ההחלטה, מן הפן הפרוצדוראלי. לטענתם, לא ניתנה להם אפשרות לחקור את המצהירים ולא נעשה בירור עובדתי מלא, מה שהביא לקביעות ומסקנות לא מבוססות. מן הפן המהותי, טוענים המערערים, כי בית המשפט קמא טעה כאשר דחה טענתם לאכיפה בררנית וקבע כי לא הוכחה. טענה זו, לגישת המערערים, צריכה הייתה להביא לדחיית הבקשה למתן צו ההפסקה. בנוסף, לא שקל בית המשפט קמא, לפי טענת המערערים, את השיקולים הרלבנטיים כפי שהותוו בפסיקה.

7.לטענת המערערים, בית המשפט קמא שגה כאשר ניתח את הסוגיה על פי שיטת שלושת השלבים, בדומה לבקשה למעצר עד תום ההליכים, קרי, בחן קיומן של ראיות לכאורה, עילת סגירה ואפשרות להשיג את התוצאה המניעתית בדרך שפגיעתה בנאשם פחותה, ובסופו של דבר לא בחן קיומה של "חלופה" שפגיעתה פחותה. לעמדתם, לפי מתווה זה בכל עת שתמצא עילת סגירה, אין חלופה, אלא באמצעות סגירת העסק.

8.לגישת המערערים, על בית המשפט קמא היה לבחון האם המשך פעילות העסק מהווה סיכון מיידי לציבור, אשר מהווה עילה מספקת לסגירת העסק. לעומת זאת, קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, איננו מהווה משקל בהכרעה בבקשה על פי סעיף 17 לחוק, ומקומן של ראיות אלה להידון במסגרת ההליך הפלילי.

9.לגופו של עניין, טוענים המערערים, כי פרט לנושא השימוש החורג, השיגו את כל האישורים הדרושים ממשרד הבריאות ומכיבוי האש, ובכך, מעבר לעניין התכנוני, הרי שאין כל סכנה ו/או נזק מיידי הצפוי לציבור, אשר לשמו יש לנקוט בהליך קיצוני של סגירת העסק.

10.לטענת המערערים, בית המשפט קמא לא שקל את השיקולים הרלבנטיים כפי שהותוו בפסיקה, טענות המשיבה בכל הנוגע לחניה ומפעל הגז היו טענות כלליות, מבלי שהובאה בפני בית משפט קמא כל טענה קונקרטית או חוות דעת מומחה בדבר סיכון ספציפי ולא הוכחו סיכונים מידיים המהווים סכנה לציבור.

11.לטענת המערערים, הגשת הבקשה לסגירת העסק מונעת ממניעים פסולים של אחד מחברי מועצת העיר, ולראיה הבקשה וכתב האישום הוגשו בשיהוי ניכר, כאשר כל אותה העת פעל העסק כרגיל ולא הוצא כנגדו צו סגירה מנהלי. לו סברה המשיבה כי ישנו צורך מיידי בסגירת העסק וכי נשקפת ממנו סכנה לציבור, לא הייתה ממתינה כחצי שנה עד לנקיטת ההליכים המשפטיים.

תגובת המשיבה:

12.המשיבה מדגישה בתגובתה, כי מדובר בעסק המופעל בנכס ששטחו כ-7,000 מ"ר, ובו 3 אולמות אירועים. העסק מתנהל באזור תעשייה. הנכס הספציפי הוגדר כמפעל מתכת, ובחסות היתרי בניה למטרה זו, הוקמו אולמות האירועים, בניגוד לשימוש המותר על פי התוכנית התקיפה וללא רישיון עסק.

13.ב"כ המשיבה עמדה על השתלשלות העניינים, שהביאו לפתיחת העסק, חרף מודעותם של המערערים להתנגדות מנהל מקרקעי ישראל לשימוש שהם עושים בו, לשימוש החורג ולעובדה שאין ברשותם היתר להפעלתו, ולמצב התכנוני, שאיננו מאפשר קבלת היתר לשימוש חורג ומחייב הכנת תוכנית מפורטת, תהליך ארוך וממושך, כך שהסדרת הנושא איננה צפויה בזמן הקרוב.

14.ב"כ המשיבה הדגישה, כי המערערים נדרשו לערוך סקר של חומרים מסוכנים בסביבות הנכס (ברדיוס של 100 מטר מהנכס), וזהו תנאי להפקדת התוכנית, תנאי זה טרם בוצע, ואין אסמכתא לכך שהתוכנית הופקדה.

15.ב"כ המשיבה הפנתה לתצלום האוויר שהוצג בפני בית המשפט קמא, ממנו עולה כי בסמוך לנכס מצוי מחסן גז, עם רישיון לאחסון 25 טון גז, כל זאת בעומק אזור התעשייה, שדרכי הגישה אליו צפופות, צרות ואין מענה לעומס התחבורתי שנוצר בעת שמתקיימים אירועים במקום.

16.לטענת המשיבה, העסק מופעל מאז אפריל 2011, כבר ב-01/07/11 נשלחה למערערים התראה ודרישה לסגור את העסק, תוך מתן ארכה של חודשיים להיערך לקראת סגירתו, וביום 04/09/11 הוגשה הבקשה למתן צו הסגירה. בכל אותה עת, כך לפי הנטען, עסקו המערערים בקבלת הזמנות נוספות לאירועים.